המועצה הארצית לתכנון ולבנייה אישרה בתחילת החודש ברוב קולות את הארכתה של תוכנית תמ"א 38 בשנה נוספת. 22 איש הצביעו בעד וחמישה התנגדו, כולל מנכ"לית מינהל התכנון, דלית זילבר.
זילבר התנגדה להארכת התוכנית גם לפני כשלוש שנים, אז פורסם ב"כלכליסט" ניתוח בנושא של עו"ד אפרת ידידיה-שחור. בפרספקטיבה של כמעט שלוש שנים, ניתן לראות כי הדברים הוכיחו את עצמם במבחן הזמן: כל עוד אין הוראות מעבר מתמ"א 38 לפורמט אחר, אי אפשר לבטל את התוכנית, אפילו אם יש תכנון של חקיקה עתידית של שרת הפנים, איילת שקד.
המציאות בשטח הוכיחה כי אי אפשר לעצור את גלגלי הבנייה ואת ההתקדמות. כל עצירה כזו יוצרת כאוס בשוק הנדל"ן. ולראייה, בדו"ח הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית לשנת 2021 שפורסם לאחרונה נכתב כי בשנה הקלנדרית האחרונה אושרו 18,482 יחידות דיור ב-42 תוכניות, ירידה של כ-30 אחוזים לעומת 2020.
חלק מההתנגדויות של ראשי הערים נובעות ממחסור בתשתיות מתאימות בגין תוספת של יחידות דיור ו/או מסחר (כגון: מוסדות חינוך , חניות וכו'), והדבר מקבל משנה תוקף כשהחוק פוטר מתשלום היטל השבחה, בפרוייקטים של תמ"א 38, היטל שנועד, בין היתר, לפיתוח העיר. בערים השונות מנסים למצוא פתרונות לנושא תמ"א 38 וההתחדשות העירונית.
כפי שנכתב ע"י עו"ד אפרת ידידיה-שחור לפני שלוש שנים, גם כיום יש להקצות תקופת מעבר משמעותית, עם הוראות מעשיות שלא ישתקו את הליכי התכנון והבנייה, לפני ששוללים מבעלי זכויות את הוראות הפטור שהוקנו להם מכוח התמ"א מחד, תוך מתן פתרונות לפיתוח אורבני מאידך.
למרות שתפיסת רוב הרשויות היא להעדיף מתחמי פינוי-בינוי על פרויקטים של תמ"א 38, אי אפשר להתעלם מיתרונות של התמ"א, שמייצר התחדשות גם בהיקף של מספר יחידות קטן יותר ואינו מצריך שינוי תב"ע בוועדה המחוזית.
כעת ניתן לקוות כי הממשלה תשכיל לבנות נכון את המעבר מהוראות התמ"א להוראות החוק החלופי.
