לפי חוק פינוי ובינוי (עידוד מיזמי פינוי ובינוי), תשס"ו-2006, על מנת להוציא אל הפועל פרויקט של פינוי-בינוי כיום, נדרש "רוב מיוחס" של בעלי הדירות, אשר בבעלותם 4/5 לפחות מתוך כלל הדירות שבמתחם ו-3/4 לפחות מהרכוש המשותף (ושבבעלותם לפחות 2/3 ממספר הדירות והרכוש המשותף בכל בית משותף שבאותו מקבץ). רק לאחר השגת הרוב המיוחס, רשאים הדיירים המעוניינים בביצוע הפרויקט לנקוט בהליכים משפטיים כנגד יתר הדיירים הסרבנים במתחם על מנת לאכוף עליהם, באמצעים משפטיים, את ביצוע הפרויקט.
עם זאת, במשרד המשפטים עמלים בימים אלה, ביחד עם הרשות להתחדשות עירונית, על מסמך המלצות שיהווה בסיס למספר תיקוני חקיקה בנושא של התחדשות עירונית. אחד התיקונים המוצעים, הינו הורדה של אחוז ההסכמה הנדרש כיום, על מנת לאפשר לדיירים המעוניינים בביצוע הפרויקט להתקשר בהסכם לביצוע הפרויקט ולהקדים ולנקוט בהליכים משפטיים הנדרשים כנגד הדיירים הסרבנים, ובכך לקצר את לוח הזמנים לביצוע של פרויקט פינוי-בינוי.
התיקון נועד לכאורה להקל על הוצאתם לפועל של פרויקטים של התחדשות עירונית, בדרך של הורדת אחוז ההסכמה הנדרש מכלל בעלי הדירות לצורך קבלת החלטה על ביצוע פרויקט פינוי בינוי, והתקשרות לשם כך בהסכם עם יזם. מנגד, נוצרת כאן פגיעה גדולה יותר בחירויות הפרט: כיום, כאשר יש מתנגדים לפרויקט, עליהם לגייס לפחות שליש מכלל הדיירים כדי שלא להיחשב ל״דיירים סרבנים״, ובכך הם אינם חשופים לסנקציות משפטיות בשל כך. בעתיד, אם התיקון יתקבל בכנסת, יותר אנשים ייחשבו בעל כורחם לדיירים סרבנים, או יותר אנשים ייאלצו לשתף פעולה עם פרויקטים של התחדשות עירונית כנגד רצונם. במצב זה, לא ברור כלל שהתיקון המוצע ישיג את מטרתו ויקצר את לוח הזמנים לביצוע הפרויקט. יש החוששים כי העלייה שתיגרם בכמות הדיירים אשר יחשבו כמתנגדים, תעודד ריבוי התדיינויות משפטיות, דבר שדווקא עלול להאריך את משך הזמן לביצועו של הפרויקט.
עם זאת, בפרויקטים של התחדשות עירונית, חשוב להבין שההנחה היא שכולם מרוויחים כלכלית מביצוע פרויקטים מסוג זה, ולכן יש להקל על ביצועם: כלל הדיירים מרוויחים משדרוג רמת החיים ומעליית מחיר הנכסים שלהם, היזמים מרוויחים ממכירת הדירות החדשות שנבנות, הרשויות המקומיות מרוויחות התחדשות ופיתוח בעיר, והמדינה מרוויחה פתרון למצוקת הדיור.
