ב"גלובס" פורסם לאחרונה על מקרה בו דיירים מוגנים לא נתנו את הסכמתם להתפנות מדירה בחיפה, בה הם גרים במשך כ-50 שנה, בבניין בו עתיד להתבצע פרויקט תמ"א 38. אז מיהו בעצם דייר מוגן? דייר מוגן הוא שוכר שחוק הגנת הדייר חל עליו. כללים אלה מעניקים לדיירים הגנות שונות כמו הגנה מפני פינוי ללא עילות המוגדרות בחוק, חידוש השכירות מדי שנה, הגבלה על גובה דמי השכירות ועוד.
במקרה שפורסם, הבעלים של הבניין, בו חמש דירות וביניהן הדירה של הדיירים המוגנים, יצר קשר עם יזם על מנת לבצע תמ"א 38 ואף הגיש לוועדה המקומית לתכנון ולבנייה בקשה להיתר בנייה להריסת הבניין ולהקמת בניין חדש בן שבע קומות. הוועדה המקומית אישרה את הבקשה בתנאים.
לאחר שהדיירים המוגנים לא נתנו את הסכמתם לפינוי, הבעלים של הבניין הגיש נגד הדיירים הנ"ל תביעת פינוי. בתביעה טען כי מימוש האינטרס שלו להפיק את מלוא התועלת מקניינו מצדיק את פינוי הדיירים המוגנים מהדירה. הדיירים המוגנים טענו כי אין כל עילה לפינויים.
בית משפט השלום בחיפה הבהיר כי בעל דירה יכול לפנות דייר מוגן אם הוא פועל לצורך הריסת הבניין שבו שוכנת הדירה על מנת להקים במקומו בניין אחר. זאת בתנאי שקיבל רישיון בנייה והודיע לדיירים המוגנים בכתב על נכונותו להעמיד "סידור חלוף".
על פי פסק הדין, רצונו של הבעלים להרוס את הבניין כדי להקים במקומו בניין אחר הוכח באמצעות ההסכם שנכרת בינו לבין היזם. בית המשפט קבע כי מקובל במקרים אחרים לשום את שווי הזכות המוגנת בכ-60 אחוזים משווי זכויות הבעלות בנכס וכי על הדיירים המוגנים לפנות את הדירה בתוך 90 ימים ממתן פסק הדין.
המשמעות היא כי אין אפשרות לדיירים מוגנים בבניין שבו מבוצע תמ"א 38 לסכל את הפרויקט. פסק הדין ממשיך את הגישה הרווחת בפסיקה, הרואה בהתחדשות עירונית צו השעה ודוגלת בקידום פרויקטים שכאלו ורואה גם בדייר מוגן מעין "דייר סרבן" שלא יכל למנוע מימוש זכויות קנייניות ולכן הוא יהיה מחוייב לפנות את הדירה כל עוד בעל הבניין דואג לדיור חלופי או לפיצוי כספי על פי חוק.
