(עיריית תל אביב. צילום: דוד שי).
הצלחה של משרדנו: בעלים של דירת קרקע בבניין לשימור אינו חייב בתשלום היטל השבחה בגין תכנית לשימור 2650/ב, המקנה תמריצים כגון תוספת זכויות בנייה על הגג, או אפשרות להגדלת מרתף לשימוש עיקרי למגורים.
המקרה
לאחרונה מכר לקוח משרדנו דירת קרקע בבניין המיועד לשימור בתל אביב בגינה קיבל חיוב מאת הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בתל אביב לתשלום היטל ההשבחה בשל עסקת המכר בסך של כ-273,782 ₪, בין היתר, עקב קיומה של תכנית משביחה לשימור משנת 2008, המקנה תמריצים לשימור הכוללים, בין היתר, תוספת זכויות בנייה על גג הבניין ומתן אפשרות להקמה והגדלת מרתף בבניין לשימוש עיקרי למגורים. בשומה נגדית שהגיש משרדנו, נטען כי אין לחייב בהיטל השבחה את המוכר.
השמאי המכריע, מר מוטי דיאמנט, אליו הועברה המחלוקת קיבל את טענות משרדנו וקבע בהכרעתו מיום 10/4/2020, בין היתר, כי במקרה הספציפי, בעלי דירות הגג בבניין מחזיקים בשטח נרחב של הגג ומרפסת הגג הצמוד לדירתם. שטח יתרת הגג אינו מאפשר פיזית וכלכלית מימוש של זכויות בניה על ידי יתר בעלי הדירות. לפיכך לא חלה כל השבחה עקב התכנית לשימור. לעניין הגדלת המרתף מתחת לדירת הקרקע לשימוש עיקרי למגורים, התקבלה טענתנו כי אין כל כדאיות כלכלית לכך. השמאי המכריע קבע:
"לענין הקמת מרתף והמרת שטחו למגורים, התכנית כאמור מאפשרת שימוש במרתף למגורים. מאחר והשימוש המיטבי הינו הבניין הקיים שאינו כולל מרתף, אני מקבל את גישת שמאי המבקש כי אין כדאיות כלכלית בחפירת מרתף מתחת לבניין הקיים. חפירת מרתף במבנה קיים שגילו במועד הקובע כ-75 שנה מלווה בעלויות וסיכון הנדסי גבוה למבנה הקיים ולפיכך, לא תובא בחשבון השבחה בגין המרה למגורים."
על הכרעת השמאי המכריע הגישה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בתל אביב ערר היטל השבחה, בפני ועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה במחוז תל אביב, שטרם התברר.
