בת ים

(בת ים. צילום: אמיר ילון).

מהי תכליתה של תמ”א 38? מהי סמכותה של הוועדה המקומית? מה עושים כשאין אפשרות להקים מספר חניות בהתאם לתקן החניה בפרויקט תמ”א? שאלות אלו נדונו בפסק דין עע”מ 846/20 ועדת הערר לתכנון ובניה מחוז תל אביב נ’ אופקים ב.י. רוטשילד 70 בע”מ ואח’.

עסקינן בחברת אופקים, אשר הגישה בקשה לביצוע פרויקט תמ”א 38 ברחוב השקמה בבת ים. בבקשה להיתר ביקשה החברה בקשות שונות, וביניהן המרה של 15 מקומות חניה מתוך 21 הנדרשים בתקן, לתשלום כקרן חניה. הבקשה אושרה על ידי הוועדה המקומית, אולם הדיירים השכנים הגישו ערר, מחשש שהפרויקט יפגע באיזון החניות באיזור, וכן בהסטת קווי הבניין ומיקום הממ”דים. 

ועדת הערר קיבלה את הערר שהוגש, וחברת אופקים הגישה עתירה לבית המשפט המחוזי. הטענה של אופקים בערעור הייתה שהצגת פתרונות חניה בתוך השטח, יהפוך את הפרויקט ללא כדאי מבחינה כלכלית. העתירה התקבלה, מתוך הנחת יסוד לפיה “תכליתה של תמ”א 38, ברירת המחדל היא כי יש לאשר תוכניות לחיזוק מבנים, מתוך העדפה ברורה למתן היתר לחיזוק המבנה על פני הכשרת מקומות חניה כדי לעמוד בדרישות התקנות, וכי העדפה זו קיבלה ביטוי בסעיף 17 לתמ”א ובסעיף 158א3 לחוק (התכנון והבנייה)”.

סעיף החניה

סעיף 17 לתוכנית המתאר תמ”א 38 אומר כך:

תנאי להיתר לתוספות בניה על פי האמור בסעיפים… יהיה הצגת פתרון חניה לשביעות רצונו של מהנדס הועדה המקומית…אם לא ניתן להסדיר את מספר מקומות החניה הנדרשים על פי דין במגרש, תהא הועדה המקומית רשאית להתיר הסדרת מקומות חניה מחוץ לשטח המגרש, אם נוכחה כי התקנת מקומות חניה בתוך המגרש אינה אפשרית מסיבות תכנוניות, אדריכליות ואחרות”.

על פסק הדין של המחוזי הוגש ערעור לעליון. הטענה הייתה שבית המשפט המחוזי שגה בשתי נקודות: הראשונה, היא ששיקול הדעת של הוועדה המקומית וועדת הערר צריך להיות רחב, ואלא אם מדובר בהחלטה חריגה במיוחד, “לא היה מקום להתערב באיזונים שערכה ועדת הערר בין שיקולי התכנון השונים”.

בית המשפט העליון קיבל את העתירה, תוך שעמד על סמכותה של ועדת הערר. כמו כן, הדגיש בית המשפט כי קבלת היתר בניה מכוח תמ”א 38 אינה בגדר זכות מוקנית. אין מדובר בבקשה רגילה להיתר בניה תואמת תכנית. כמו כן, העובדה שהוועדה רשאית להתיר הסדרת מקומות חניה מחוץ לשטח המגרש, לא מלמד על כך שהיא “חייבת” לעשות כן, ושיקול הדעת אמור להישאר בידיה. סעיף 158א3 לחוק התכנון והבניה, העוסק באפשרות של מתן פתרון חניה מחוץ לגבולות המגרש, על ידי מימון מקומות חניה בחניון, לא נועד לשלול את שיקול הדעת לסרב מתן היתר לפי התמ”א משיקולים של העדר פתרון חניה הולם.

חייגו עכשיו
נגישות
Scroll To Top