יש לא מעט סכסוכים מעניינים בתיקי מקרקעין ונדל"ן, ותא (חי') 136-03-18 יאיר זוטא נ' רן לוין עו"ד הוא אחד מהם. עובדות המקרה הן חומר לטלנובלה טורקית: יאיר זוטא ירש דירה מהוריו, והיא הייתה רשומה על שמו. זוטא היה בזוגיות זמן רב עם מישהי. במהלך חייהם המשותפים זוטא נכנס לבית הסוהר. יחסיו עם בת זוגו בינתיים עלו על שרטון, והשניים נפרדו. לאחר הפרידה, הגישה בת הזוג לשעבר לבית המשפט הסכם ממון מזויף, לפיו במקרה של פרידה, הבית אשר רשום על שמו של זוטא יעבור לבעלותה. היות וזוטא היה בבית הסוהר, הוא לא קיבל את כתב התביעה ולא הגיש הגנה. משום כך, ניתן פסק דין בהיעדר תגובה, ובת הזוג הצליחה לרשום את הדירה על שמה. לאחר הרישום על שמה, מכרה בת הזוג את הנכס לצד ג'.
גם ללא הבנה משפטית עמוקה, אפשר להבין שבת הזוג חשופה לתביעה נזיקית קשה ולאימת הדין הפלילי. אולם לא היא הסיפור בעניינו. השאלה המשפטית בפסק הדין היא זכותו של מי בדירה גוברת? האם של זוטא, או האם של צד ג'?
ההפניה המתבקשת היא תקנת השוק במקרקעין: לפי סעיף 10 לחוק המקרקעין, "מי שרכש זכות במקרקעין מוסדרים בתמורה ובהסתמך בתום-לב על הרישום, יהא כוחה של זכותו יפה אף אם הרישום לא היה נכון". כלומר, אם צד ג' קנה את הנכס ביושר, ושילם תמורה בעת הרכישה, זכותו בנכס תהא חזקה יותר, למרות שהבעלים המקורי לא נתן את הסכמתו להעברת הנכס. משום כך, בית המשפט בחן את תום הלב של צד ג': האם גבר על זכותו של זוטא?
כאשר הדירה נמכרה לצד ג', היא אכן הייתה רשומה כחוק על שם בת הזוג. עם זאת, במקרה דנן, צד ג' שלנו הוא עורך דין. בהיותו עורך דין, ועוד עורך דין לענייני מקרקעין, מצופה ממנו להיות מודע לדינמיקה של עסקאות מקרקעין. משום כך, ניתן היה לראות שמכירת הנכס נעשתה בסמיכות קרובה מאד לרישום הנכס על שם בת הזוג. כמו כן, רישום הזכויות, נעשה מכוח צו שיפוטי, ולא עקב מכירה טבעית. הצירוף של שתי עובדות אלו אמורות היו לעורר חשד, שהרי מטבע הדברים, מדובר במצב לא שגרתי, והיה מצופה מלוין לברר את מצב הדברים יותר לעומק.
מעבר לכך, מעיון בהסכם בין הנתבע לבין בת הזוג, נראה כי הנתבע אכן היה מודע לסיכונים בדבר זכויותיה של בת הזוג בנכס, והוא הכניס כל מיני סעיפים מיוחדים שנועדו להגן עליו, עד לרישום הדירה על שמו כדין. משום כך, החליט בית המשפט לבטל את המכירה לצד ג', ולא הופעלה תקנת השוק במקרקעין.